ההבדלים בין ייפוי כוח מתמשך לבין מינוי אפוטרופסות

אחד הקשיים הגדולים ביותר העומדים בפני אדם, הוא להעלות על דעתו סיטואציה שבה לא יוכל לקבל יותר החלטות עבור עצמו. אף אדם לא מעוניין לדמיין עצמו חולה, כשצלילותו הולכת ודועכת. עם זאת, לעתים החיים לוקחים אותנו למקומות אחרים. לכן מומלץ לתכנן היטב מראש, מאשר להיות מופתעים ולא מוכנים להתמודד עם המצב החדש, המאופיין לרוב בחוסר אונים.

עד לאחרונה, אדם אשר איבד חלילה את צלילות דעתו, פנה לבית המשפט שמינה לו אפוטרופוס חיצוני לרכוש, לגוף או לשניהם יחדיו. החיסרון הגדול של שיטה זו, טמון בכך שכל החלטה מתקבלת על פי שיקול דעתו של בית המשפט, ללא כל התחשבות בדעתם של קרובי משפחתו של האדם ו\או במצבו בפועל. ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי שנוצר בשנת 2016, כדי לתת פתרון למצב המורכב. משמעותו, היא שכל אדם יוכל לקבוע בעצמו מיהו הגורם שיטפל בענייניו לאחר שצלילותו תדעך, או שמא ייקלע למצב רפואי שאינו מאפשר לו לעשות זאת.

נישואין במדינה זרה – וגירושין

נישואין בארץ נערכים לפי הדין העברי–דתי. אנשים רבים מניחים, כי במידה והנישואין במדינה הזרה נערכו בין זוג יהודים אשר יכלו להינשא בארץ, אזי לאחר מכן הם לא יצטרכו להתגרש ברבנות. זו הנחה שגויה, שכן גם במקרים כאלו, יצטרכו בני הזוג להתגרש כמו כל זוג יהודי בארץ, כלומר – באמצעות תביעת גירושין לבית הדין הרבני. שונה הדבר באשר לזוגות שלא היו יכולים להינשא בארץ, לדוגמא – זוגות בני דתות שונות, או זוגות שמוגדרים בתור זוגות שאחד מהם הוא ספק יהודי ועוד. במקרה כזה, הם יצטרכו לפנות להליך של התרת נישואין.

מה זו התרת נישואין מבחינה בינלאומית?

המושג "התרת נישואין" הינו מושג המוגדר בחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית), התשכ"ט-1959 (להלן: "חוק התרת נישואין"). החוק להתרת נישואין חל על כל אותם בני זוג שאינם נשואים כדת משה וישראל, כלומר, בכפוף לדין הדתי. בקשה להתרת נישואין, תוגש על ידי שני בני הזוג, יחד, לבית המשפט לענייני משפחה. במקרים אלו, בטלה סמכותו של בית הדין הרבני לעסוק בהתרת הנישואין וזאת מהסיבה הפשוטה, שבני הזוג אינם נשואים כדת וכדין. לכן, מסדיר חוק זה את הליך הפרידה של זוגות כאלה, בנפרד מתהליך הגירושין שנערך אצל זוגות הנשואים כדת וכדין, בבית הדין הרבני.

עם קבלת בקשת הזוג להתגרש, יעביר בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה לבית הדין הרבני וזאת על מנת שיבחנו האם ניתן להחיל את הדין הדתי על הזוג. במקרה ובית הדין הרבני רואה לנכון להחיל את הדין הדתי על בני הזוג ולהתיר אותם, אזי ההליך יתנהל אצלו. במידה ולא, ראש בית הדין יעביר את ההמלצה להתיר, או שלא להתיר, את נישואין של בני הזוג.

נבקש להעיר, כי המלצתו של בית הדין נתפסת כהמלצה בלבד בעיני בית המשפט ולכן, בית המשפט יוכל לבחור האם לייחס לה חשיבות או לא. נחדד ונבהיר, כי פסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה מושתתות על החוק וזאת להבדיל מבית הדין הרבני, שפועל על פי הדין הדתי. לכן, ברוב המקרים, יתיר בית המשפט את נישואיהם של בני הזוג וזאת תוך התחשבות באוטונומיה ורצונו האישי של כל אדם.

החשיבות בייעוץ עם עורך דין

בין אם מדובר בנישואין כדת משה וישראל ובין אם בהתרת נישואין, פירוק הנישואין אינו כולל רק את ההחלטה לסיים את הקשר. להליך זה, מצטרפים גורמים נוספים שיכולים להשפיע עליו, לדוגמא, משמורת הילדים וכן תשלום המזונות. לאור האמור לעיל, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה לדיני המשפחה, כדי שילווה אתכם בהליך, שלעיתים עלול להימשך זמן רב ולתבוע מחיר, גם מבחינה נפשית וגם מבחינה כלכלית. עורך דין מומחה בתחומו, יוכל ללוות את ההליך מקרוב ולהביא לתוצאות הגונות ונכונות עבורכם.

נישואין וגירושין במדינת ישראל, נערכים לפי הדין העברי–דתי. אומנם, בני זוג יכולים להינשא במדינה זרה, אך בחלק ניכר מהמקרים, במידה והם יבקשו להתגרש, הרי שיהיה עליהם לעבור בבית הדין הרבני. מנגד, במידה ואחד מהם אינו יהודי, הרי שאז בני הזוג יצטרכו לקיים הליך של התרת נישואין.